כשהדברים מתפרקים / פמה צ'ודרון

פמה צ'ודרון, נזירה בודהיסטית, מעבירה מסר טרנספורמטיבי בספרה. היא חולקת את התובנות העמוקות שלה לגבי אימוץ הכאב ואי הוודאות כהזדמנויות לצמיחה אישית ולהתעוררות רוחנית. בעולם שמציע לרוב תיקונים מהירים ופתרונות שטחיים, "כשהדברים מתפרקים" מעודד אותנו להישען על אי נוחות ולהתמודד חזיתית עם הפחדים שלנו.

סגנון הכתיבה החומל והעדין הופך אפילו את המושגים המאתגרים ביותר לנגישים ורלוונטיים לחיי היומיום שלנו:

"בואו ננסה לקיים מערכת יחסים שכזו, קודם עם אדם אחד. עם עצמנו. לקבל את עצמנו בדיוק כפי אנחנו, מרגע לרגע, בלי שיפוטיות. עם המחשבות, התחושות והרגשות. עם האף הנשרי ועם הבטן הנפולה. עם הכישלונות וההצלחות. עם התזזיתיות או העייפות הלא מוסברת. עם הבדידות, עם חוסר היכולת ליזום או להתמיד, עם הדיבור הפנימי שלא תמיד מיטיב איתנו. בדיוק ככה. ברגע הזה ......

... זה לא אומר שאין בנו כוונה לטפח איכויות. זה אומר רק שעכשיו, בדיוק ברגע הזה - זה ככה, אני מתבוננת בעצמי כאן, כאם המתבוננת בילדהּ, בעיניים טובות, ברכוּת, בחמלה, בקבלה מוחלטת ושלמה. בזרועות פתוחות הקוראות לו אליה, ללא תנאים. בדיוק כפי שהוא עכשיו. יודעת להיות עם כל מה שיביא אתו."

צ'ודרון מציעה עצות מעשיות כדי לעזור לנו למצוא שלווה פנימית ושוויון נפש בתוך כאוס. המילים שלה מנחות אותנו לקבל את ארעיות ולהרפות מההיקשרות שלנו לתוצאות, ומזכירות לנו שאושר אמיתי טמון באימוץ הרגע הנוכחי.

"כשהדברים מתפרקים" הוא לא רק ספר, זהו מסע לעבר גילוי עצמי ושלווה פנימית, ומשמש תזכורת מתמדת לכך שגם בעיצומו של כאוס, אנו יכולים למצוא נחמה וכוח בתוכנו.

את העותק שלי קיבלתי לפני שנים רבות מהמאמנת האישית היקרה שלי (תודה ענת), בתום תהליך העבודה שלנו. אז, עדיין לא הייתי בשלה ופתוחה לעולם התוכן הזה. הימים שלי ודרך המחשבה שלי היו משימתיים ממוקדי מטרה וכמעט ללא אלמנטים של הקשבה עצמית. לא התפניתי לכאוב את שהייתי צריכה. העדפתי לברוח לעשייה. לא אפשרתי לעצמי להרגיש את מה שהייתי צריכה להרגיש. היא ידעה בדיוק למה ייעדה את הספר הזה כמתנת הפרידה שלנו. הוא שכב על המדף וחיכה לי בסבלנות (גם זה שיעור), עד שהתנאים יבשילו. וכמה נהניתי כשזה קרה.

ספר מצויין.