לאכול להתפלל לאהוב / אליזבת גילברט

ספר זיכרונות קסום, להרפתקה שחוצה גבולות ומחסומים תרבותיים. אליזבת גילברט חולקת את סיפורה האינטימי, של מסע בן שנה למצוא את עצמה ובסופו של דבר, אושר אמיתי. הספר מחולק לשלושה חלקים, כל אחד במדינה אחרת, ולוקח את הקוראים להרפתקה תוססת מלאת השראה.

"לאכול" - באיטליה, אליזבת מתפנקת ביופי וההנאה שבאוכל, מתענגת על כל ביס. דרך התיאורים העזים שלה של פסטה, ג'לאטו והמטבח האיטלקי המפואר, היא מלמדת אותנו את החשיבות של הזנת גופנו ונפשנו כאחד. זוהי תזכורת ואף קריאה לאימוץ ההנאות הפשוטות בחיים - מציאת הנאה ברגע הנוכחי.

"להתפלל" - בשלב הבא, אליזבת יוצאת למסע רוחני בבירה הרוחנית של העולם, הודו. שקועה באשרמים ומדיטציה, היא מחפשת נחמה וחוקרת את יחסיה עם רוחניות. הניסיון שלה בהודו מהדהד עמוקות, במיוחד בחדר המדיטציה באשראם.

בין קירותיו של חדר המדיטציה, אליזבת מגלה תחושת שלווה ושלווה פנימית שלא הכירה מעולם. היא כותבת, "חדר המדיטציה היה המקלט שלי, מקום מפלט שבו יכולתי להפשיט את שכבות האגו שלי ולהתחבר למשהו גדול ממני. במרחב הזה, נראה היה שהזמן עומד מלכת, ויכולתי להרגיש את האנרגיה של אלפי אנשים. מחפשים שבאו לפני, כולם בדרך משלהם של גילוי עצמי".

כשהיא מתעמקת בתרגול המדיטציה, אליזבת לומדת את כוחה של השתיקה והשקט. דרך חוויותיה באשראם, היא מלמדת אותנו את המשמעות של הרהור עצמי, תשומת לב וכוחה של תפילה. חוויותיה בהודו השאירו אותי בהרהורים בנתיב הרוחני האישי שלי ובחשיבות של מציאת רגעי שלווה בתוך הכאוס של חיי היומיום.

"אהבה" - אליזבת מוצאת אהבה ואיזון בבאלי, אינדונזיה. מוקפת בקהילה של אנשים יוצאי דופן, היא מגלה את המשמעות האמיתית של אהבה ואת החשיבות של הקשר האנושי. אהבה, כך מסתבר, ניתן למצוא במקומות בלתי צפויים, ואימוץ הפגיעות הוא אחד המפתחות ליצירת קשרים עמוקים ומשמעותיים.

זהו מסע, והרגשתי שאני עוברת אותו יחד עם הגיבורה. הכתיבה הכנה והלבבית גרמה לי לצחוק, לבכות ולהרהר באזור הנוחות שלי, לאמץ את השינויים גם אם לא צפויים, ולהמשיך לצעוד בדרך בסקרנות ובחדוות הגילוי.

התכוננו לקבל השראה.