מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי … 102

מי שמביט בי באחור-

לא יודע מי אני.

האמת,

שגם רוב האנשים שמביטים בי מלפנים -

לא יודעים מי אני.

כי האנשים שמביטים בי,

יודעים מי אני בשבילם.

איך הם חושבים שאני,

על סמך מידע שאספו עלי,

בשתי שניות,

או לאורך שנים רבות.

את מי אני מזכירה להם,

בדמויות שונות שכבר פגשו קודם לכן,

והיו להם יחד מערכות יחסים שלמות,

או פגישות חטופות.

אולי בילדות,

במפגש זריז בתור ל...

או על גבי דפים של ספר.

אולי אפילו פגשו בי חלקים ממש בתוכם.

כאלה שהם כל כך אוהבים,

וכאלה שממש לא.

העניין הוא,

שאנשים מספרים לעצמם סיפור שלם,

על מי שאני.

מי שאני עבורם.

ועם השנים למדתי להבין,

שאולי התרגלתי כמו כולנו,

גם קצת להאמין להם.

כמה קל לנו להאמין לאנשים.

בייחוד,

אם הם חוזרים על הסיפור הזה,

שרקמו לו כבר את כל הקצוות,

ושהם מספרים לעצמם לסובבים וגם לי,

בכזה ביטחון.

כמה קל לנו,

לשמוע את כל הדעות האלה עלינו,

ולחשוב שאולי זו באמת הזהות שלנו.

כי אם כל כך הרבה אנשים אומרים,

אז.....

אז,

מתי הסתכלת לעצמך בעיניים מול המראה?

לא אגב צחצוח שיניים איפור או סידור גבות.

גם לא אגב ספירת קמטוטים,

בשולי העיניים ובשיפולי האף.

מתי הסתכלת על עצמך ממש לתוך העיניים,

ודיברת אליה - אלייך,

שמשתקפת שם במראה.

לחדור אליה לתוך הלב,

ולהסתכל,

מה ממה שיש שם הוא שורשי ועמוק.

וחלק שחי בתוכך,

שאת רוצה לצעוק החוצה

והחנקת עם השנים?

אולי רק הרדמת את החלקים האלה.

השכבת אותם לישון,

כי בין כה אין להם באמת עתיד?

אולי אפילו קצת שכחת או הזנחת אותם?

יכול להיות שיש שם עוד קצת ממך,

שאפילו לא מצאת אף פעם זמן,

באמת לגלות אותם?

וכל אותם סיפורים,

שאנשים מספרים לך על עצמך,

כמה אמת יש בהם, וכמה אגדה?

...והסיפורים שגם אני וגם את,

התחלנו להתרגל לספר אותם באדיקות על עצמנו?

וכמה סיפורים אנחנו מספרות לעצמנו,

על א-נשים אחרים?

יש כמה א-נשים,

בודדים,

שמקבלים הצצה מיוחדת לתוכי.

לפעמים,

אפילו מזהים בי את מה ששכחתי,

לפני.

מודה להם .

תסתכלו על אנשים בעיניים טובות.

באהבה לבני אדם.

בחמלה.

תזכרו שהם הרבה מעבר לסיפור,

שאתן מספרים/ות לעצמכם/ן עליהם/ן,

בגלל שהזכירו לכם/ן את.... במודע או שלא.

קרדיט קטן עבורם/ן.

קרדיט קטן עבור עצמכם/ן.