מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי … 109

בואו לרגע נדבר על ניצחון …

אז מה זה בשבילך להיות מנצחת❓

מתי תרגיש/י שניצחת❓

ומה עם המחירים ששילמת בדרך❓

והנשמה שקפצה כמו כדור פינג פונג נוירוטי,

כלוא בתוך קופסא❓

וזה שפתאום את חולה❓

וזה שכולך בהתגייסות רק לזה,

כבר ימים, שבועות, שנים …

והשרירים בטרפזים שקשים כמו אבן,

וכבר אין זמן לחברות, ספרים, פילאטיס,

מקלחת של יותר מ -4 דקות.

והקולות האלה בראש שלא נותנים מנוחה לרגע❓

איזה טעם יש לניצחון הזה❓

בעצם,

את הופכת להיות מנצחת אמיתית,

לא כשאת מנצחת מישהו או משהו.

אפשר למות בתחושת ניצחון,

אפשר לחיות חיים שלמים בתחושת תבוסה.

מנצחת,

אם את מצליחה,

בדיוק כמו מנצחת על תזמורת -

לתזמר התרחשות על הבמה.

לא מנצחת את התזמורת - כי לא בתחרות איתה,

לא נגדה.

מנצחת עליה.

יוצרת הרמוניה בקשיבות לניואנסים המעודנים.

לא עסוקה רק במי שזייף כרגע,

כי אז יפוספס הרגע שאחריו,

וזה שאחריו …

מרגע לרגע,

באופן מכוון ובלתי שיפוטי.

מנצחת יודעת להכיר בחשיבות של כל כלי,

אבל מבינה שהוא רק חלק בתזמורת,

של המחשבות הרגשות התחושות,

הדחפים, הדפוסים והזיכרונות,

אלה שמשתנים מדקה לדקה,

משניה לשניה,

ומהווים את מי שאנחנו ברגע הזה,

כי ברגע הבא אנחנו מורכבים ממכלול שונה.

ואנחנו מנצחות כשמוצאות את האיזונים הקטנים,

בין כל הצלילים שנשמעים בראש.

את ההרמוניה,

בין הכלים הגדולים לקטנים.

אלה שצריך לקחת הרבה אוויר,

לפני שמנגנים עליהם,

ואלה שצריך להקיש עליהם בעוצמות משתנות,

על מנת להפיק מהם צלילים.

הרמוניה,

בין הצלילים הצפויים לאלה שקצת זייפו,

שדווקא הקול הצורמני שלהם,

יכול להוסיף את הקיק המיוחד.

בין היצירות שאת אוהבת לעבוד עליהן,

ובין אלה שפחות.

את המנצחת - כשאת בוחרת איך להתייחס,

לתזמורת הפנימית שלך.

לא מזדהה איתה,

אלא נמצאת אתה במגע קשוב מכיל ואכפתי,

מתבוננת עליה דרך עיניים טובות.

לומדת להפיק הנאה מאנשים,

ממקומות ומוסיקה נפלאה על הדרך -

ולא שוכחת בו בזמן,

את אותו קונצרט גדול אליו את מכוונת.