top of page

מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי … 111

  • 20 באוג׳ 2021
  • זמן קריאה 3 דקות

אוהבים גשם או לא כל כך ☂️🌧️❓

 

בתוך ההמולה של חיי היומיום שלנו,

לעתים קרובות,

מאתגר למצוא רגעים של שקט.

שקט פנימי כזה,

עם הידיעה,

שגם כשאנחנו מוקפים כל הזמן בצלילים,

(חלקם נחווים לנו כצלילים מענגים,

חלקם נחווים כרעש בלתי נסבל).

מוקפים בהסחות דעת,

ובזרם בלתי פוסק של מחשבות -

בתוך הכאוס הזה,

ועם זאת,

הוא יציב בהתכנסות,

ויכול לשמש כעוגן.

יש יופי שליו שניתן למצוא בגשם -

תזכורת עדינה לכוחה של השתיקה.

 

שמתם לב שהגשם יורד בשקט❓

הוא חרישי ממש.

מה שיוצר את צלילי הגשם האופייניים,

זה טיפוף הטיפות,

במפגשן עם גגות הבתים,

עם כלי הרכב,

עם פחי הרחוב,

עם העצים, האבנים, האדמה …

 

כשטיפות הגשם יורדות מהשמים,

הן מתחברות יחד ליצירת סימפוניה של שקט.

הענן, הגגון או העץ מעזים בשתיקה להרפות,

מתמסרים לכוח המשיכה.

יש חסד מובנה בירידת הגשם -

שיעור עבורנו,

לאמץ את היופי שבהרפיה.

כמו הגשם,

אנו יכולים ללמוד לשחרר את הדאגות,

את הפחדים והציפיות שלנו,

ולאפשר לעצמנו להיות נוכחים לחלוטין ברגע.

 

תרגול מיינדפולנס,

מזמין אותנו להתחבר לרגע הנוכחי,

ולטפח תחושת מודעות ללא שיפוטיות.

על ידי אימון המוח בהתמקדות בכאן ועכשיו, 

נפתחת בפנינו הזדמנות,

להתחיל לשים לב לפרטים העדינים,

אלה שלעתים קרובות אינם מורגשים.

בדיוק כפי שהגשם רוקד בשקט עם האדמה,

עם המכוניות והגגות.

תשומת לב,

מאפשרת לנו להתכוונן,

לסימפוניה של החיים המתרחשים סביבנו.

 

תרגול בישיבה / שכיבה 🌧️:

 

בהשראת הירידה השקטה של ​​הגשם,

נוכל לשבת לכמה רגעים בשתיקה ולהרפות.

להתמקד באברי הגוף,

ולהרפות אותם כל אחד בתורו או ביחד,

מה שנכון לכם.

להתמסר לכוח המשיכה.

לסמוך על האדמה שתישא את המשקל שלנו.

כאילו למסור לה קצת את האחריות,

ולהרפות.

נביא איכות של התרווחות,

לתוך המושב / הכורסא / המיטה / הרצפה,

עליה אנחנו נמצאים/ות.

נוכחות מלאה ברגע.

אפשר עכשיו לעשות סריקה עדינה וקשובה,

לחפש אחר אותו איבר,

שהשקט מעוגן בו כרגע,

ורק להיות אתו.

אם מגיעות המחשבות,

אם רגש עולה פתאום,

או זיכרון,

נתאמן בהרפייתם.

נחזיר שוב ושוב את תשומת הלב לגוף,

לעוגן השקט.

נהיה אתו.

גם בסיום התרגול נשאב השראה מהגשם.

למה שקורה בעזיבת אזור השקט שלו,

במפגש העדין עם המציאות -

עם המטריה, העלים ברחוב או השלולית.

מה קורה כשאנחנו מרחיבים את תשומת הלב,

במפגש המחודש שלנו עם מגע הבגד על הגוף,

משקל הידיים,

טעמים או ריחות שפתאום נוכחים,

ופקיחת עיניים איטית,

דרכה המציאות הוויזואלית פוגשת בנו,

ואנחנו פוגשים בה.

ו

איך נוכל לחבק את השקט בחיי היומיום❓

 

1. התכווננות לגשם - הקשבה:

הקדישו רגע לעצור ולהקשיב לגשם כשהוא יורד.

עצמו את העיניים,

נשמו עמוק,

ואפשרו לצליל לשטוף אתכם.

שימו לב איך כל טיפת גשם,

נושאת את הקצב הייחודי שלה,

ויוצרת סימפוניה של שלווה.

על ידי טבילה ברגעים הפשוטים הללו,

נוכל למצוא נחמה ביופייה של השתיקה.

 

2. שחררו ושחררו - שמיטה:

כמו ירידת הגשם,

הרפו מחשבות ודאגות מתמשכות,

שעלולות להעיב על דעתכם.

דאגות הן מחשבות.

הן מנסות לרדוף אותנו כי זה טבען.

לא חייבים להאמין להן כמו שהן.

ראשית נזהה שהן כאן - ״יש כאן דאגה״.

זה עוזר לנו לעבור לעמדת ״העד״,

מרחיק מעט את ההזדהות עם המצב.

כעט,

דמיינו את הדאגות שלכם כטיפות גשם,

נופלות בעדינות ממחשבותיכם,

וראו אותן נעלמות באדמה.

אמצו את החופש,

שמגיע עם שחרור המעמסות המכבידות.

 

3. שקט מחבק - משחק מחבואים עם השקט:

מצאו רגעים של שקט במהלך היום.

הם לא תמיד נגלים לעין.

הם דורשים תשומת לב מכוונת.

להאט בכוונה ולהיות נוכחים באופן מלא.

בין אם זה להתענג על כוס תה,

לטייל בטבע,

או לעסוק בפעילות מרגיעה.

אפשר למצוא רגעי שקט ספורים גם באוטו,

במעבר מהבית למכונית,

או מהמכונית למשרד.

אפשר אפילו במקלחת,

או באותם רגעי חסד של בוקר,

לאחר שהתעוררנו,

ולפני שמביאים את עצמנו לקימה.

הרשו לעצמכם,

לחוות את השקט ודממה שמקיפים אתכם.

היו מכוונים לתחושות,

למראות ולצלילים,

שלעיתים קרובות מתעלמים מהם,

בתוך העומס של חיי היומיום.

 

4. הקשבה מודעת - הטו אוזן:

הרחיבו את התרגול ההקשבה,

מעבר לגשם,

לאינטראקציות שלכם עם אחרים.

כשאתם מעורבים בשיחות,

הקשיבו באמת למה שהאדם השני אומר,

מבלי להפריע או לנסח תגובה במוחכם.

העניקו את תשומת הלב המלאה שלכם,

תנו למרחב לחיבור והבנה אמיתיים לפרוח.

שימו לב,

שדווקא עם האנשים,

איתם מערכות שלנו הכי עמוקות,

אין לנו צורך למלא את השקט במלל.

אנחנו מרגישים לגמרי נוח לשתוק בחברתם.

 

5. הכרת תודה על הגשם - כמה טוב:

קחו רגע,

להעריך את הגשם על החיים שהוא מביא.

חשבו על ההזנה שהוא מספק לצמחים,

על הרעננות והריח המשכר שהוא מביא לאוויר,

ועל הניקוי שהוא מציע לעולם הסובב אותנו.

לטפח תחושת הכרת תודה,

על האלמנטים הטבעיים,

שמעצבים בשקט את קיומנו.

 

על ידי כוונון אל הסימפוניה השקטה של ​​הגשם,

שחרור דאגותינו,

ואימוץ השקט,

נוכל לטפח קשר עמוק יותר עם עצמנו,

עם אחרים,

ועם העולם הסובב אותנו.

צאו למסע של תשומת לב,

ומצאו נחמה ושלווה,

בכוח העדין של השקט.

 


תגובות


bottom of page