מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי …23

מכירים את ציורי קו- נקודה❓

כמה אהבתי אותם בתור ילדה 🥰.

כולנו עוברים דרך אינסוף נקודות לאורך שנותינו.

אנחנו אלה שבוחרים אלו נקודות לחבר,

לתמונה שנתפסת כציור חיינו.

זה מתחיל בניסיונות וגישושים בגיל צעיר,

הוא מסתכל על הוריו ולומד במה הם נוהגים לשתף,

(האם בכלל נוהגים לשתף).

הוא מתחיל לשתף בעצמו.

״איזה יום כייף היה לי היום״,

או

״היום אף אחד לא רצה לשחק איתי״…

והסביבה מגיבה.

ילד לומד מתי יש רווח בסיפור שלו -

מתי הדמויות המרכזיות שבחייו מתלהבות,

מתי הוא זוכה לאמפטיה או רחמים,

מתי מתעלמים ממה ששיתף,

וכשזה תואם את הציפיות שלו,

והוא זוכה ליחס אותו ביקש להשיג,

הוא מנסה לשחזר את ההצלחה.

עם הזמן זה הופך להרגל,

עם הזמן זה הופך לדפוס התנהגות אוטומטי,

שכבר לא תמיד משרת אותו.

אנחנו יכולים לראות אנשים שונים,

שעוברים חוויות חיים דומות,

ועם זאת,

הדרך שבה הם חווים את העולם שונה לחלוטין.

כשאני בהוקרת תודה במהלך היום,

זה לגמרי לא אומר התעלמות ממציאות קשה,

זה רק אומר שאני בוחרת לראות,

שיש ביום שלי גם דברים טובים,

ואני עוצרת לתת גם להם תשומת לב.

היום שלי נצבע בצבעים יותר בהירים.

כשמתחילת היום,

העין מתרגלת לחפש פגמים וביקורת,

זה הופך לדפוס.

זה צובע את היום כולו סביב הביקורת והשליליות,

ואז קשה מאד להיזכר שיש כאן עוד משהו בתמונת החיים.

כל אחד מאיתנו מכיר אנשים,

כאלה וכאלה.

ליד מי נעים לנו יותר לשהות❓

עם מי נעים לנו יותר לשמור על קשרים חברתיים❓

האם זה עם אלו שיש להם אנרגיה מוארת מדביקה,

או אולי כייף לנו עם המרירים - למרר ביחד❓

האם אתם נוהגים לחבר את הנקודות המוארות❓

או משתייכים לאלה שאוהבים לחבר נקודות אפלות❓ 

ומי חי את החיים האלה באיכות טובה יותר לדעתכם❓

אפשר להתחיל לבחור,

זה אף פעם לא מאוחר מידי.

איזה ציור יצא לכם❓

אוהבים מה שיצא❓