מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי … 35

אל תשפשפו את העיניים ❗️

אם אתן רואות את התמונות מטושטש או כפול,

סימן שאתן רואות אותן ממש כמוני ❗️

וכמובן שיש כאן גם לא מעט תובנות...

חופשה.

המוני אנשים גודשים את הקניון.

החנויות מוציאות החוצה שולחנות,

עם אטרקציות ומבצעים שקורצים מכל מקום.

עומס של המון פרטים לספוג בכל החושים.

הפרטי שלי לא רוצה כלום.

גם לא לאכול ולשתות.

קר לו מהמיזוג החזק,

וזה לא מאפשר לו מחשבה בהירה.

בתוך כל ההמולה הזו,

קורצת לו מרחוק,

עמדת משחק של ״מציאות מדומה״.

״אמא רוצה יחד?״

״ברור שרוצה״.

נפרדתי מארבעים שקלים,

בחרנו סרטון של כחמש דקות,

התיישבנו כל אחד בעמדה שלו,

התאמנו את המשקפיים המיוחדות

ויוצאים לדרך.

עכשיו זו רק אני,

מול ה״מציאות״ שמוכתבת לי.

אז נכון שהאיכות של הסרט לא הייתה משהו,

אבל מבחינת המיינד שלי,

תוך מספר שניות בודדות,

כל כולי הייתי בתוך מרוץ ״חלליות״ הזוי.

מסלול שמזכיר סוג של רכבת הרים מטורפת.

הקצב של התנועה וה״מציאות״ המשתנה שחוויתי,

היה מסחרר.

את המיינד שלי לא הטריד כרגע,

שבעצם אני יושבת על כיסא באמצע הקניון.

הריחות שעוטפים אותי לא השתנו,

הילדים וההורים עדין מכל עבר,

והקור עדין מקפיא.

מבחינתו,

הוא קלט מציאות עכשווית שונה לגמרי.

חלק מהחושים שלי קלטו והעבירו מידע,

את כל השאר הוא טרח להשלים בעצמו.

עיבוד מהיר מאד,

ותוך דקה או שתיים,

(לכי תדעי כשאת באמצע מרוץ),

התחלתי להרגיש גלי בחילה שעולים בי.

רק כדי להבהיר,

אם אני עוצרת עכשיו,

חללית אחרת נכנסת באמאמא שלי מאחור,

ולא ממש בא לי חדר מיון על הבוקר.

אבל זה הכאן ועכשיו שלי.

זה מה שחושי קלטו,

זה המידע שהמיינד שלי קיבל כדי לעבוד אתו,

וזו התגובה שבחר כדי לאותת לי סכנה,

במקום שבו אני בטוחה לחלוטין.

פעם,

לפני שהתחלתי לתרגל מיינדפולנס,

ברגע שהגיע אלי מצב שהתפרש כ״לא נעים״,

הייתי עסוקה מיידית בניסיונות לזוז משם.

לנסות לנטרל את הגורם,

גם אם זה אמר שמעצם התזוזה,

יש כאן מחיר אחר לשלם.

עולם אחר שאני עומדת בפתחו ומוכנה לוותר עליו,

ולו רק שלא לסבול את...

לוותר על האפשרות לגלות על עצמי משהו חדש,

אם רק אוכל להשתהות קצת גם ב״לא נעים״,

מבלי להזיז אותו ישר.

נזכרתי שמותר לי לנשום.

נשימות מודעות עוזרות לי להתאפס.

את זה גיליתי כבר מזמן.

אלה לא חייבות להיות נשימות עמוקות,

או בקצב מסוים.

פשוט להיות מודעת שהן שם.

לנוכחות שלהן בי,

לנוכחות שלי במציאות ככל שלא תהיה.

הבחילה התמקמה באזור מסוים מאד,

אבל לא כל הגוף חש אותה.

בעצם יכולתי לראות,

שחוץ מבחילה אני גם אחוזת התרגשות.

אני גם במתח של התחרות,

ואפילו נהנית מהתחרותיות הזו.

לא ממש מפחדת,

והקצב המהיר מרגיש לי כמו החיים.

ככל שנוקפות הדקות,

מפתחת גם יחסים של ״איזה מעצבן אתה״,

מול דמות שלא ראיתי,

שיושבת בתוך ״חללית״ וירטואלית

באמצע קניון.

כשמצליחה להיכנס בו מימין,

(ויש עשרות ניצוצות שיעידו על כך)

ולעקוף אותו,

תחושה נעימה מתפשטת בכל הגוף,

ופתאום אני שמה לב,

שהבחילה כנראה כבר מזמן לא שם.

לא נאבקתי בה.

הסכמתי לנוכחות שלה,

אבל בחרתי כיצד להגיב.

המתנה היא לא בעצם זה שהצלחתי בסוף להנות רגעית,

ממשחק של מציאות מדומה באמצע הקניון (ולנצח 🤣).

המתנה היא כולה,

בתובנות המופלאות שבאו בעקבות כל זה.

כאלה שגם אם ידעתי בצורה כזו או אחרת,

הסתדרו לי עכשיו טוב יותר בהבנה הפנימית.

🕶 המיינד שלי קולט מידע שהחושים מעבירים אליו,

ומשלים לעצמו את כל החסר לפי מיטב הדמיון.

🕶 המחשבות ודרך העיבוד שלי,

הם שמנסים להכתיב לי תגובות אוטומטיות,

מתוך ״ספריית התגובות״ שכבר קיימות אצלי,

ולא בהכרח תואמות את המציאות או את רצוי לי.

🕶 בשביל לחוות ״מציאות מדומה״,

לא חייבת להרכיב משקפיים מיוחדות.

למעשה כל מה שאני חווה נקלט ע״י האני שלי,

איך שאני חווה את המציאות,

וזה קיים בכל סיטואציה שאני חלק ממנה.

למעשה אני חיה במציאות מדומה 24/7.

🕶 אם הייתה כאן עדה שמתבונת על אותה מציאות,

לבטח הייתה מתארת אותה באופן שונה לחלוטין.

כלומר זה שהאני שלי גם חווה,

וגם מנסה להיות העדה ״האובייקטיבית״,

יוצר פערים וטעויות בתפיסה,

שגוררים לעיתים תגובות שלא תמיד רצויות לי.

🕶 כשאני מצליחה להשהות תגובה אוטומטית,

ולבחור כיצד לנהוג,

אני עשויה ללמוד על עצמי דברים מופלאים,

הרבה מעבר לתגובה שנכונה/לא נכונה לסיטואציה ספציפית.

🕶 מכיוון שה 24/7 שלי הוא בעצם מציאות מדומה,

ככל שאתאמן ואזמן יותר את ״העדה״ לתוך המציאות שלי,

כך יגיעו גם תגובות מאוזנות,

שלא רק מהמקום התגובתי ההישרדותי,

ואני מאמינה שגם ייטיבו איתי.

אחה״צ הלכנו ל״מלך האריות״ בתלת מימד.

שוב מציאות שונה שמשתקפת לי.

דרך עיניים בלתי מזויינות,

דרך משקפיים מיוחדות,

דרך עדשת המצלמה של הטלפון.

כנראה שכבני אדם אנחנו ממש מתלהבים,

מהעניין של לשחק ב״נדמה לי״.

אז מה מכל אלה האמת?