מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי … 39

עוד קצת על הבחירות ...

אבל לפני כן, הקדמה.

כשאורזת מזוודה,

מניחה את כל הבגדים והחפצים מסודרים בתוכה,

מתיישבת עליה,

סוגרת את הריץ רץ,

ואז מעמידה אותה ליד הדלת מוכנה ליציאה.

אבל יש קטע כזה,

שתמיד נזכרת בעוד כמה חפצים,

שממש לא אוכל להנות בחסרונם.

ניגשת שוב למזוודה,

באורח פלא כל ה- belongings נדחסו למטה,

והתפנה מקום של כבוד במיוחד לכל התוספות.

זו בדיוק האבולוציה של המוח שלנו.

בעודנו כפופים הולכי על ארבע,

המוח שלנו הכיל (כמו אצל חיות רבות),

מערכות שידעו בעיקר להיות תגובתיות לצרכים הישרדותיים.

תחושות של רעב, עייפות, פחד מסכנה,

צורך בשייכות ומגע ועוד כהנה וכהנה,

היו מניעות את הקדמונים לפעולה.

אבל האדם החל עם השנים הרבות להזדקף.

בדיוק כמו עם המזוודה,

באזור העליון של הראש,

מאחורי המצח,

נוצר מקום לחלק החדש,

שמבדיל אותנו מכל החיות-

״הקורטקס הפרה-פרונטאלי״.

מכאן והלאה נוצרו אצלנו היכולת לתכנן,

להיזכר באותם דברים שבאמת חשובים לנו,

ולבחור.

החלקים התגובתיים עדין שם ועובדים במלא המרץ.

הם חשובים בצורה בלתי רגילה,

במצבים בהם אנחנו באמת צריכים,

לתת מענה הישרדותי.

אבל לפעמים,

הם קצת משתלטים גם על החלק הבוחר,

ואנחנו חיות את החיים שלנו,

כאילו בהישרדות יום יומית,

וכאילו כל פעולה שלנו תהיה קריטית לעתידנו,

עתיד ילדנו לאושרנו ולעצם קיומנו.

איזה כייף שצימחנו גם את היכולת לבחור.

אנחנו בוחרות מחדש מידי יום,

אם לקום מהמיטה,

אם לצחצח שיניים,

אם ללכת לעבודה (כן זו בחירה).

בוחרות אם לחייך לסובבים אותנו,

או להזעיף להם פנים.

בוחרות מתוך מבחר עצום של מוצרים בסופר,

בחנות בגדים,

או לאיזה חוגים לרשום את הילדים (וגם את עצמנו).

בוחרות כיצד להמשיך ולהעשיר את עולמנו,

מי יהיו החברים שלנו,

באיזו תכנית טלוויזיה לבחור,

(או לבחור שבכלל לא לצפות),

ועוד אלפי בחירות קטנות וגדולות,

שהפכו להיות לנו מובנות מאליהן.

בדרכנו לבית הספר,

בני שם לב לשלטים של מועמדים שונים מהמפלגות השונות.

הוא אוהב לשאול שאלות (גם זו בחירה).

אני אוהבת להשתדל לענות כמיטב הבנתי (שוב בחירה).

״אז אנחנו אוהבים את המועמד השני?״

בטח, עניתי.

אנחנו אוהבים אותו מאד.

אנחנו אוהבים את כל המועמדים.

הם מעמידים לבחירתנו את עצמם,

ועוד צוות אדיר של אנשים כמוני וכמוך,

מוכשרים יותר ופחות,

שכל אחד ואחד מהם הוא עולם שלם של מחשבות וערכים.

הם מעמידים לבחירתנו פרספקטיבות שונות,

לניהול והתנהלות ולדרך חיים.

הם מעמידים לבחירתנו מצע שלם שראוי לבחינה.

שכן אם לא היו כל אלה מגישים את מועמדותם,

לא הייתה לנו בחירה.

זה היה מרגיש כמו במדינות הכי אפלות,

כאלה בהם המנהיג היחיד בוחר בשביל כולם.

כאלה שבהם אין באמת משמעות לבחירה שלך,

כי הכל נקבע כבר מראש.

נולדנו ברי מזל למדינה שבה אפשר לבחור.

מתוך מקום בוחן, חושב, מתכנן ומשווה.

אני תומכת במועמדים.

תומכת בדמוקרטיה.

שמחה על הזכות.

אוהבת שניתנת לי האפשרות לבחור.

כמובן שאבחר באחד.

מאחלת לכולנו חג בחירות שמח.