מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי … 42

אל תשאלו 🤦🏼‍♀️.

טוב לא באמת,

הרי מתה שתשאלו…

אז,

יום חמישי - יום טיול עד הערב.

בין חמישי לשישי,

בסביבות 4:30 לפנות בוקר,

מתהפכת במיטה,

ואשכרה מרגישה את ה״קלאק״ שתפס את השריר.

כל חיי עשיתי ספורט,

יודעת ללכת קילומטרים על קילומטרים,

(גם עם משא על הכתפיים).

רגילה לשרירים תפוסים,

ואפילו מברכת אותם באהבה,

(תפוס טוב מתורגם אצלי לתחושה שהגוף עבד,

ונתתי לעצמי אימון חיוני ומשמעותי).

הפעם זה סרט אחר לגמרי.

אני לא מסוגלת אפילו להתיישב מכאב,

הצלעות לא מסוגלות להתרחב לכדי נשימה,

ואין לי אוויר.

אני נושמת רק מה שמתאפשר בנשימה רדודה,

ומחכה לבוקר.

ב 7:00 שולחת הודעה לקוסמת שלי.

(הבת הרקדנית שלי קוראת לה ״המכשפה״.

״אני לא יודעת אמא מה היא עושה שם,

אבל זה תמיד עובד״).

בקושי רב מצליחה להשתחל נאנקת לאוטו,

(על לנהוג לבד לא חולמת אפילו).

בקושי רב מצליחה לטפס למיטת הטיפול,

נאנחת,

ועוצמת עיניים.

זה שאני כאובה מאד,

לא אומר שאני צריכה גם לסבול.

כלומר, לא חייבת להוסיף לכאב הפיזי -

מחשבות מורידות,

מתמסכנות,

מתקרבנות,

מלאות רחמים עצמיים.

לא חייבת -

לסרוק את כל מה ״שעומדת להפסיד בשבת״,

לא חייבת מחשבות של הלקאה עצמית,

(על מה לא עשיתי בסדר,

למה זה מגיע לי,

ועוד כהנה וכהנה…).

כרגע הכאב הוא רק כאב פיזי,

ואין סיבה להוסיף לו סבל מנטלי.

אני על מיטת הטיפולים,

ויכולה גם רק לחקור אותו בסקרנות.

אז נכון שבמשך שעה ורבע,

נלחצו לי נקודות בגוף,

שהוציאו ממני שלל קולות לא רצוניים.

היא גם סובבה, ניערה, דפקה,

ריקעה את השרירים,

הפכה אותי,

הושיבה אותי,

והדביקה עלי מדבקות מוזרות.

נשמע סיוט ❓

אז זהו שלא ❗️❗️❗️

זה היה מרתק ❗️

כשמביאים סקרנות מרגע לרגע,

גם מסכת של כאב,

יכולה להיות תהליך מרתק להתבוננות.

נדהמתי לגלות,

כמה נקודות נוספות כאבו לי בגוף,

ולא הייתי מודעת להן.

כאלה שהושפעו מהכאב המרכזי,

וגם כאלה שכנראה כאבו קודם,

ולא נתתי עליהן את הדעת.

הייתי מודעת פתאום מבפנים,

(ולא רק בידיעה הסתמית),

לרשת המופלאה,

 שמחברת בין רקמות העור, הפאשייה,

השרירים, העצמות, הגידים והעצבים.

עם כל נגיעה שלה בגוף,

הנוכחות והמודעות אליו הורגשו אף יותר.

שמתי לב שהיו שם המון סוגים,

למה שאנחנו קוראים בפשטות כאב:

לוחץ, מעקצץ, דוקר, צובט, מכווץ, שורף,

משתק, מתוח, מושך, חודר, נוקשה…

עם זאת,

תוך כדי כל זה,

גיליתי שקיימים אצלי שני עולמות מקבילים,

כי יש איברים שבכלל לא כואבים.

הידיים נתלו משני צידי המיטה -

וזה היה ממש נעים.

המגע של הראש על הכרית הרכה האורטופדית,

היה רק מכיל ומרגיע,

הרגליים היו רפויות לחלוטין,

חופשיות מעול נשיאת המשקל…

היה לי תרגיל מעלף עם עצמי ❤️.

הזמן עבר בלי שהרגשתי,

ויודעים מה❓

לא חשבתי בזמן הזה על עבודה, מטלות,

שיחות טלפון שחייבת לעשות,

ניתוחים של העבר,

הסקת מסקנות,

תכנונים לעתיד…

הייתי בנוכחות נהדרת עם הגוף שלי,

וכבר זה היה שווה את הכל.

…ומה עם הגב❓

כבר אמרתי בהתחלה שהיא קוסמת 😊.