top of page

מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי … 51

  • 18 בנוב׳ 2021
  • זמן קריאה 2 דקות

על דלקת - inflammation  🤯

ועל חומרים מאלחשים

אנחנו מתעוררות בבוקר.

בשנייה אחת הגוף והמיינד חוזרים להכרה 🔥.

אינסוף גירוים תחושות ומחשבות,

מציפים לנו את המוח,

כמו תחת הפגזה 🔥🔥.

ראיה, שמיעה, ריח, טעם,

תחושות הגוף והמחשבות 🔥🔥🔥.

יש גם תחושות מנטאליות -

ספק, צער, אושר, שעמום, גאווה, כעס...

אפשר לקרא להן רגשות 🔥🔥🔥🔥.

רוצות או לא,

רצף מידע של יום חדש,

מצית ומדליק לנו את המוח -

דלקת ❗️❗️❗️❗️❗️.

בניסיון לדחות מעט את ההתמודדות עם היום החדש,

בשנייה שאחרי,

אצל רובנו,

היד מושטת לנייד📱.

אנחנו מספרות לעצמנו,

שאם נשהה קצת בוואטסאפ, אינסטגרם,

פייסבוק, לינקדאין, טוויטר, מיילים...

או אפילו רק באחד מהם,

זה ייתן לנו מעט רגיעה,

לפני שנתחיל את היום.

מספרות כל מיני סיפורים נוספים,

כדי לתת לעצמנו אישורים,

שממש חייבות את זה,

וע״י החיבור לאותו נייד,

אנחנו מוסיפות לדלקת הזו,

עוד טונות של חומר בעירה,

עוד עשרות של גירויים.

🔥🔥🔥🔥🔥.

בניסיון לדחות את ההסתכלות הפנימית,

לפי כל המידע שזרם אלי,

של איזו ״אני״ קמתי הבוקר,

אנחנו מדליקות את עצמנו,

נסחפות אחרי ״רק עוד חמש דקות״,

נתלות במה שנתפס בעינינו

כ״חומר מאלחש״ זמני,

שיקל עלינו את ההתבוננות הפנימית,

אבל מסרבות להכיר בכך,

שכשהשפעת החומר ״מתפוגגת״,

עדיין צריך להתמודד עם עיבוד כל המידע,

של ה״אני״ שקמה הבוקר,

פלוס התמודדות,

עם תופעות הלוואי של התעוררות מחומר הרדמה,

שהן למעשה עוד ועוד גירויים.

🔥🔥🔥🔥🔥🔥.

אנחנו קמות,

כל אחת וסדרי הבוקר שלה.

שוב רצף של מידע, מחשבות ורגשות,

ממשיך לזרום בקצב מטורף כל כך,

שאנחנו לא עושות את ההפרדה,

בין כל המראות, הפעולות,

וכל ״שאר מיני ירקות״ שהמוח שלנו אוכל.

🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥.

יוצאות מהבית,

נכנסות לאוטו,

רוצות קצת להירגע,

רוצות עוד מהחומר המאלחש הממכר הזה,

ומדליקות רדיו ❗️

.🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥

עוברות יום שלם של דלקת קשה במוח,

עם הפוגות מאלחשות,

קפה קפה קפה ☕️,

(סיגריה סיגריה סיגריה 🚬),

קניות קניות קניות 👜.

אכילה רגשית, אכילה רגשית, אכילה רגשית 🍩,

דרינק, דרינק, דרינק 🍷.

כל אחת וההתמכרות שלה,

ו״קריזים״ של חזרה למציאות שמחכה לנו.

.🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥

חוזרות הביתה,

כל אחת והסדרים שלה,

ובסופו של יום,

כשאנחנו מותשות מהניסיונות להתחמק מלהרגיש,

מלעצור לרגע ולנשום,

ולהיות באמת עם עצמנו לרגע,

לתת שם למה שאני שוהה בו בדיוק עכשיו,

להבין שסיגלתי תגובות גוף ומיינד אוטומטיות,

את הסיבתיות להן,

...בדיוק זה הזמן למאלחש מזן חדש.

טלוויזיה, מחשב, ריצה, ספר...

.🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥

וכל מה שיכול לדחות את הקץ,

כדי שנגיע למיטה מותשות,

דלדול מאגר האנרגיה יכריע אותנו - ונירדם.

אז אני באמת לא נגד ניידים.

לא נגד קפה, קניות ואוכל טעים.

אפילו לא נגד דרינק מפעם לפעם.

(דווקא נגד סיגריות ).

לא נגד טלוויזיה או רדיו.

לא נגד ריצה טובה,

ובוודאי לא נגד ספרים.

אפשר להנות מהם מאד❗️

אני רק אומרת,

שתתנו להם זמן מאד מוגדר.

תבינו שהם לא מקום מרגיע אלא מאלחש.

אפשר וכדאי בהחלט להנות מהשימוש בהם,

אבל מתוך הכרה,

שהנה אני הולכת להזרים לתוכי מידע נוסף,

האם זה הזמן לכך❓

האם בנקודה הזו של היום זה ישרת אותי,

או יעודד התפרצות מחמירה של הדלקת❓

האם אני בפניות להנות מהם❓

...ואז כשאתם שם,

תהנו מהם ממש 🤗.

בלי נקיפות מצפון,

בלי תחושה ש״גנבתי לעצמי זמן״,

בלי שתרגישו שצריך להתנצל בפני אף אחד,

בטח לא בפני עצמכן.

תהנו מכל רגע -

מכל שלוק קפה,

עם עוגה,

סרטון ביוטיוב,

או סדרת טלוויזיה,

גם מהכאב העמום שמתחיל מתחת לצלע,

באמצע הריצה או האירובי.

כי באתן כדי להרגיש❗️

באתן לא כדי לברוח,

אלא כדי להסב לעצמכן הנאה

ובאמת להנות 🤗.

עם כל החושים,

שיהיו מוכנים לקלוט כל גרם של הנאה,

שהם מסוגלים להעניק לכן.



תגובות


bottom of page