מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי … 59

השבוע חגגנו כאן ובכל העולם את יום האהבה.

ואני רוצה להציע כאן תרגיל קטן…

תסתכלו רק לשנייה,

על -

האישה שעוברת מולי עם הכלב יום יום,

השומר בכניסה לבית הספר של הילדים,

הנהג שעומד בדיוק לצידי עם האוטו בפקק,

הקופאית בסופר,

מגישת החדשות,

המורה מהכיתה המקבילה של הבת,

האבא בגן השכן שבדיוק הוריד את הילד שלו,

זה שענה לי ב yes+ אחרי שנים של המתנה,

נהגת ההסעות,

המוכרת בשוּק,

הבן של השכנה שמגיע אליה פעם בשנה,

הטכנאי של המזגן,

השיננית,

זה שיושב כרגע עם הגב אלי ברכבת,

זו שכל יום בצהריים מחכה איתי לאוטובוס,

על חבר כנסת ״מהצד השני״ שנואם בטלוויזיה,

על זו שמפגינה עכשיו,

על זה שעצר בצד הדרך לתפילת מנחה,

על זה שצועק עכשיו על הפקיד בקבלה…

להסתכל עליהם,

בעיניים טובות,

ולומר לעצמנו עם ידיעה פנימית:

״גם הוא/היא אדם,

שבסה״כ רוצה שיאהבו אותו״

תראו איך פתאום משהו במרחב הלב נפתח.

משהו בחומות שטרחנו לבנות ולבצר לאורך השנים -

נמס.

משהו מרגיש כבר יותר בקרבה והבנה,

לצורך הכי בסיסי של כולנו,

כבני אנוש בעולם הזה.

שיאהבו אותנו.

הדרכים שכל אחד/ת מאיתנו בוחר כדי להראות,

כדי להרגיש נאהב,

שונות מאדם לאדם.

הדרכים בהן אנחנו מחפשים את הבטחון,

את התחושה שאנחנו מוגנים ונאהבים,

לפעמים מעוררות תהייה ואפילו התנגדות.

אבל בסוף בסוף זה מגיע מאותו מקום.

תרגיל פרספקטיבות קטן,

עם פוטנציאל לשינוי ענק.