מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי … 63
- 1 בנוב׳ 2021
- זמן קריאה 2 דקות
יום האישה הוא יום של כל הנשים בעולם.
יום של ״ביחדנס״,
של אחווה,
של הזדהות של נשים באשר הן-
של אמריקאיות איראניות ושל ישראליות.
של גבוהות ונמוכות.
אקדמאיות וחסרות השכלה.
אימהות,
כאלה שחולמות על אימהות,
וכאלה שכלל לא מעוניינות.
עם משקפים או בלי.
ציצי גדול, ציצי קטן, כרותות שדיים.
נשואות ורווקות.
אוהבות גברים, אוהבות נשים.
קרניבוריות, צמחוניות, טבעוניות.
שמעו על הטרדה, עברו הטרדה, עברו אונס.
גרות בעיר גרות בפרברים.
כאלה שנולדו נשים וכאלה שהפכו להיות כאלה.
בהירות וכהות.
מתולתלות וחלקות שיער.
אוהבות לגלח את השחי, אוהבות אותו שעיר.
תחשבו כמה קומבינציות של נשים שונות יש כאן,
ורק התחלתי לגרד מלמעלה את האבחנות השונות.
אבל כולן נשים!
בכל הפסטיבל הזה של הנשיות
לכל אחת יש את סיפור החיים המיוחד רק לה.
זה שהיא עצמה הייתה צריכה להתמודד אתו.
לפעמים עם שותפים למסע
לפעמים בבדידות נוראית.
זה הסיפור שהפך אותה להיות מי שהיא היום.
אז מבחינתי יום האישה הוא יום של יחד,
העצמה האחת של השנייה,
התאחדות של נשים באשר הן,
ואפילו של גברים שנמצאים שם בשבילן.
אבל זהו גם יום של הסיפורים הפרטיים,
של כל אחת ואחת מאיתנו.
הסיפור על הצמיחה האישית.
על המסע האישי שלי שרק אני עברתי,
המסע שלך שרק את עברת,
המסע של מי שרק יצאה לדרך,
של מי שכבר פוסעת על השביל,
ושל מי שבנתיים יכולה רק לחלום עליה.
והמסע שלה שרק היא בכל העולם עברה שכמוהו.
מכל מסע שכזה אנחנו צומחות.
בשיתופים שאופייניים כל כך לנשים,
אנחנו לומדות האחת מהשנייה.
ספרו את המסע שלכן,
שתפו את התובנות בכל פורום ובכל דרך שתבחרו,
כדי שכולנו נחכים יחד.
כדי שנדע להסתכל על כולן בעיניים טובות,
בהערכה על היותן הן באשר הן,
באהבה לברוּאה בדיוק כפי שהיא,
בלי לנסות לתקן או לשנות.
כדי שאף אחת לא תישאר מאחור.
כל אחת בקצב שלה,
כשנכון לה,
בדיוק כפי שנכון לה.
מתוך קבלה אינסופית,
והקשבה פנימית.
גלי תמרי
וזו האישה הראשונה
שהייתה לי הזכות להתחיל ללמוד ממנה.
אמא אוהבתותך ❤️
תגובות