מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי …67
- 27 באוק׳ 2021
- זמן קריאה 2 דקות
נוסעת בדרכי להרצות במלון נחשב בהרצליה.
עדין לא ברור סופית כמה אנשים נרשמו להרצאה.
בבריף נאמר לי שיהיו כ 50 איש,
ולכן החלטתי הפעם בלי מצגת.
אני נטו מול הקהל שלי בגובה העיניים.
מתקשרת לדיילת שאמורה לקבל אותי שם.
באגביות חצי אדישה,
היא מספרת לי,
שאתמול עשו צ׳ק אין 200 אורחי הכנס,
ולדעתה יגיעו להרצאה בסביבות 100,
🤷🏼♀️🤷🏼♀️🤷🏼♀️
נו באמת,
אם הייתי יודעת…
💭 להחזיק קהל של 50 שונה מקהל של 100.
💭 הייתי מכינה מצגת,
💭 הייתי מבקשת מערכת הגברה,
💭 הייתי מתכוננת טוב יותר,
💭 אולי קמה שעה קודם כדי לעבור שוב על ההרצאה,
💭 הייתי מביאה עוד אביזרי ״פירוטכניקה״ שונים,
כדי להיות להם יותר מעניינת,
💭 וכמובן שגם תסמונת המתחזה קפצה לביקור …
וואי איזו מערבולת.
🌪️
אני שמה לב פתאום,
איך יש לי כבר כנס שלם בראש,
של קולות ומחשבות שלא מרפים 🤯.
ויכוחים וטיעונים שהם בכלל לא שלי,
מתנהלים לי בתוך אולם הכנסים שבראש שלי,
האורחים האלה שבראש,
אפילו לא שילמו שכירות על האולם,
ועוד רגע גם יבקשו שאגיש להם קפה תה ועוגה.
אני שמה לב שאני באי שקט.
שמה לב שהגוף קצת תזזיתי -
(אולי כמו המחשבות שמקפצות).
מרגישה את המתח שנבנה בכתפיים והטרפזים,
מרגישה איך פעימות הלב שלי מעט מואצות,
שמה לב לדחף להחליף שירים בפליליסט,
או לפחות להתקשר למישהו.
רמזור.
שלוש שאיפות ושלוש נשיפות משמעותיות.
מיקוד בתחושות הנשימה.
מה יכול לעזור לי עכשיו ?
נזכרת,
שכמו שתופרים מצנחים לפני שעולים על המטוס,
גם לי יש כבר כלים שאני מתרגלת שנים,
כדי שאוכל להשתמש בהם בזמן אמת.
כל אותם כלים שאני מתאמנת להביא לכרית הישיבה,
בזמן תרגול מדיטציה.
✨ הכוונה (שלי עבורם):
שיהיה להם fun.
שידעו טיפה יותר מאשר לפני ההרצאה.
שיזכרו משהו מכל ההרצאה הזו,
גם אם זה יהיה משפט אחד בלבד,
שיעזור להם לטפח איכות שיבחרו בחיים.
שיהיה להם פסק זמן של תחושת התרווחות בלב.
שאולי יתלהבו ויספרו על מה ששמעו למישהו אחר,
שאולי גם ייקח ממנה משהו.
לפתוח למוזמנים צוהר לעולם המיינדפולנס.
שהנוכחות היציבה שלי תשרה עליהם רצון,
לטפח יציבות עבור עצמם ועבור סביבתם.
✨ הכוונה (שלי עבורי):
להתנסות שוב ושוב ושוב.
להיות בנוכחות מלאה במפגש עם האנשים.
להרגיש מובנת.
להרגיש שיצרתי מוטיבציה להקשבה.
להרגיש שאני מפיצה טוב.
להרגיש מתלהבת ולהנות.
לקבל הזמנות עבודה נוספות בעקבות ההרצאה.
(ממש לא בהכרח לפי הסדר הזה).
✨ הגישה (כלפי וכלפיהם):
גישה של שיח מונחה עם הקהל ופחות ״הרצאה״.
להשאיר את השיפוטיות באוטו.
חמלה לכל אחד באשר הוא.
רכות ועדינות ביחס.
עיניים טובות.
נדיבות הלב כלפי כל אחד/ת שכיבדו אותי בנוכחותם.
קבלה בנועם של מה שיש מרגע לרגע.
סקרנות - מעניין מה יהיה.
קלילות וזרימה עם מה שיגיע לפתחי.
לשמוט את ״תוכנית ההרצאה״,
הדפים הם רק סקיצה של תוכנית,
יש לי המון ידע.
אני מאמינה,
שאדע להוציא מעצמי את מה שנכון בזמן הנכון,
וגם אם לא … הכל בסדר.
משהו בבית החזה נרגע.
אני לא זקוקה עכשיו לשום שיר מתנגן,
הכתפיים מתחילות טיפה טיפה להרפות.
אני שמה לב,
שאפילו התהליך עצמו שקרה לי הרגע,
מעלה בי חיוך פנימי.
הייתה הרצאה 🔥🔥🔥.
אנשים החזיקו אותי עוד 1/2 שעה אחרי,
עם פניות ושאלות פרטיות.
נשארתי באהבה כל זמן שעוד נצרכתי שם,
והלכתי לאוטו גבוהה לפחות בעוד 2 ס״מ.
עפתי על עצמי.
מותר לי 😊.
תגובות