מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי … 69

על חג החירות שממש בפתח 🏄‍♀️💃🤸‍♂️,

על ביעור חמ״ץ 🥐🥖🍞,

וגם טיפ נהדר.

בכל שנה,

כבר שלושה שבועות לפני פסח,

הייתה אמא מתחילה את מלאכת החיסול בבית.

״תאכלו פסטה- זה חמץ״,

עדיף פתי בר- חבל לזרוק״…

לאט לאט ובחישוב מושכל קדימה,

הלך החמץ בבית והתמעט,

עד שכל שנותר היה ניקיון יסודי

ואנחנו מוכנים.

גם הניקיון היה מחושב ומושכל:

התחיל בפינות שיותר נידחות בבית -

סידור ארונות, תריסים...

וככל שהתקרב החג,

המעגל הלך וסגר לכיוון המטבח.

אי אפשר לנקות הכל בבת אחת.

החמץ יושב בכל פינה,

ולאט לאט מבערים אותו עד שנעלם.

לכל יום הייתה תכנית העבודה שלו.

איזה חלק של הבית צריך לנקות הפעם.

מה צריך לאכול,

מה צריך לרכוש,

מה צריך לסדר,

את מי צריכים להזמין....

ה dead line של ביעור החמץ היה יום לפני הסדר,

שבו היו מגיעים החרדים לשכונה,

עם חביות שחורות גדולות,

כדי להגעיל כלים לכל דורש/ת.

עומס,

לחץ,

רשימת מטלות אינסופית.

כמעט לא ברור איך זה יצליח לקרות גם השנה.

ובכל זאת,

בכל שנה כמו נס,

הבית היה מתוקתק להפליא

בדיוק בעיתוי המושלם.

אבל במחיר נפשי.

מידי יום אנחנו קמים/ות לעומסים.

לפעמים,

הם ממש לא הגיוניים,

בכמות המטלות שאנחנו לוקחות על עצמנו.

קמים/ות בבוקר,

מניעים/ות על אוטומט,

מתחילים/ות בחיסול ממוקד של רשימת -

״חייב/ת״, ״מוכרח/ה״, ״צריכ/ה״

ראשי תיבות: חמ״צ.

כל דבר נחווה אצלנו ברמה הישרדותית.

השימוש בחמ״ץ הפך להיות כל כך שגור בפינו,

שהתרגלנו להכניס את המילים האלה,

גם כשממש לא נחוצות:

״אני צריכה נעלים חדשות לחג״.

״אני חייבת להגיש את הד״וח בזמן״.

״אני מוכרחה להגיע בזמן״.

בכל פעם שאנחנו מכניסים/ות את מילות החמ״ץ,

המוח שלנו לא מבדיל בין צורך אמיתי הישרדותי,

לבין משהו שאנחנו מאד רוצים/ות שיקרה.

בכל פעם שכזו,

המוח חווה סוג של מצוקה - כי צריך!

קורטיזול (נוירוטרנסמיטור במוח) מציף אותנו.

אנחנו חווים את המצב ההישרדותי,

גם באספקט הפיזי,

עד לרמת התא.

אבל פסח הוא גם חג החירות.

כדאי לזכור שהחרות לבחור תמיד בידינו.

אנחנו לא יכולים/ות לבחור את הנסיבות,

אבל יכולים/ות לבחור כיצד להגיב להן.

יכולים/ות לנסות,

להתחיל לשים סימני שאלה,

במקום סימני קריאה,

אחרי אותן הפעמים של חמ״ץ.

להתחיל לשים לב לשימוש בהן.

האם אני צריכה או רוצה?

חייבת או מעדיפה?

מוכרחה או בוחרת?

יש דברים שאם לא אעשה - יהיו להם השלכות.

עדיין הבחירה בידי.

כשאני מבערת חמ״ץ,

יש תחושה של מובילה מהלכים,

במקום מובלת ע״י צרכים.

אנחנו צריכים/ות חמצן!

אנחנו לא צריכים/ות להגיע בזמן!

אני בוחרת להגיע בזמן,

כדי לא לקבל פרצוף מהגננת.

אנחנו חייבים/ות לישון!

אנחנו לא חייבים/ות לעשות כביסה! 

אני בוחרת לעשות כי נעים לי,

והגייני יותר עם בגדים נקיים.

אנחנו מוכרחים/ות להכניס לגוף אוכל!

לא מוכרחים/ות לשלם חשבון חשמל!

אני בוחרת לשלם אותו.

כי החיים הרבה יותר קלים ונעימים,

כשיש חשמל בבית.

אז בואו נתחיל לבחור

נשים הרבה ❓❓❓❓

במקום ❗️❗️❗️❗️

מבטיחה מניסיון אישי,

החיים נראים אחרת.