top of page

מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי … 71

  • 20 באוק׳ 2021
  • זמן קריאה 2 דקות

טיול בנחל חימר

17 ק״מ של הרים,

של שלושה נהרות,

ושל תובנות.

אוספת את הבסטי,

ונוסעות למדבר יהודה.

ככל שמתקרבות ליעד,

ההרים העצומים מעוררי היראה,

זוקפים קומתם ומצהירים:

אנחנו עדין כאן.

חיכינו בשמש ובגשם,

בימים בהירים ובימים של שמים שחורים מעננים.

ביום ובלילה,

כשהיו מבקרים וגם בימים של שממה.

חסונים.

יציבים.

היום עלה.

אבל היום נדרשו ממני מיומנויות משדה אחר.

האתגר היה שונה.

מבחינתי,

לטייל עם קבוצה (הגם שהיו אחד אחד כוכבים),

עם מדריכה (הגם שאהובה, שפיצית על חלל),

17 אנשים❗️

זה המון❗️

זה הרגיש הרבה כבר בהקפצה של המיניבוס לשטח.

הירידה ממנו לתחילת המסלול.

השאון של קולות הרגליים,

של קולות הגרונות,

של 17 תרמילים משקשקים.

הרגיש לי כאילו נכנסנו נהר של אנשים לערוץ הנחל.

לשנייה אחת לא הבנתי מה אני מחפשת כאן.

נזכרתי במדיטציה שהקלטתי לפני 3 שנים,

כשרק פרצה הקורונה.

כשאנחנו מטפחים את איכות הנהר 🌊 -

לנהר יש נשמה חופשית וחוקרת משלו.

הוא בתנועה מתמדת ממקום למקום,

ויודע להתאים את העוצמות,

בדיוק לפי מה שנחוץ לרגע,

כדי להמשיך בדרכו.

רכות המים אל מול הכוח המתפרץ הגדול.

ענווה.

מודע היטב לעצמה שבהתמדה.

יש בו איכות של גמישות והצטרפות.

יובלים מצטרפים אליו מצדיו,

טיפות הגשם שמעליו,

ענפים,

עלים,

אדמה שסחף בדרכו,

(וגם טינופת של בני אדם יש לומר 😞).

לא עוצר לרגע.

לא מתכנן מה יהיה בהמשך.

הוא פוגש,

נע בתוך הסיטואציה,

ובכל פעם מוצא את הדרך.

יודע לעבור דרך סבך,

לעקוף סלעים גדולים או להתחתר תחתם.

יודע גם להקוות לגבים או בריכות קטנות,

להאט קצת את הקצב כשצריך,

ולהמשיך בדרכו כשמתאפשר.

ירדתי איתם לערוץ.

הצטרפתי,

פגשתי,

הסתקרנתי ונפתחתי למה שיגיע.

הבאתי רכות וקבלה לעצמי,

רכות וקבלה אליהם.

המשכתי בנחישות.

פגשתי בדרך קשיים בפנים ובחוץ,

התבוננתי בפנים ובחוץ,

והמשכתי.

משהו השתחרר,

הדרך עושה טוב להולכת בה.

נהניתי.

חייכתי.

דיברתי,

שתקתי.

הייתי נהר.

צעדתי עם נהר אנשים.

צעדנו בתוך נתיב של נהר עצום שיבש.

האם התודעה שלנו יכולה להיות גם גמישה❓

לדעת להבחין מתי היא נדרשת להיות הר,

ומתי נהר❓

לפעול מתוך יכולת הבחנה,

מתי להיות יציבים, מדויקים, והחלטיים,

ומתי להיות בגמישות,

ביכולת לזרום עם התנאים,

להיות בחמלה, ענווה ורכות.

ואולי אפשר לנסות לשלב בין השניים❓

לשחרר את המאבק.

 


תגובות


bottom of page