top of page

מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי … 84

  • 4 באוק׳ 2021
  • זמן קריאה 2 דקות

אז מה אני מאחלת לעצמי לכבוד השנה החדשה❓

 

פחות להתאמץ,

פחות לכעוס,

להיות פחות עייפה,

פחות קטנונית,

לא להיות בדחיינות,

לא להיכנע לעצלנות,

לא להיכנס להתקפי מאנצ׳יז,

פחות להיסחף להתקפי פייסבוק/אינסטגרם,

לא לשפוט את עצמי כל הזמן …

 

אופס,

כמעט שכחתי לרגע.

התמקדתי במה שאני רוצה להוציא מהחיים שלי,

במה שפחות נעים לי שנוכח.

בדיוק בשיפוטיות כלפי עצמי על הנוכחות הזו,

בדיוק באותה השיפוטיות שהייתי מבקשת להרחיק.

אבל,

למוח שלנו יש מגבלות מסקרנות,

בכל הנוגע לעיבוד מבנים לשוניים מסוימים.

במיוחד המילים "לא" ו"אל תעשה".

 

תארו לכם שאני כותבת בגוגל או ב AI,

את כל הערכים שאני לא צריכה.

בלבלתי אותו.

עכשיו תארו לכם,

שאני רושמת שם ערך,

שאני צריכה מידע לגביו.

באיזה מהמצבים,

אמצא שם את התשובות למה שחיפשתי ?

כשאני מקלה על גוגל,

הוא ישר יודע להתחיל לסרוק במוח הענק שלו,

פתרונות ספציפיים שיתנו לי מענה.

 

לאורך האבולוציה האנושית,

השפה שימשה בעיקר כאמצעי,

להעברת מידע והבעת רצונות,

במקום לשלול אותם.

אבותינו עסקו יותר בהישרדות ובפעולה מיידית,

מאשר בפירוש שלילות.

כשנתקלו בבעיה - חיפשו פתרון מעשי.

כתוצאה מכך,

המוח שלנו התפתח,

להתמקד בעיבוד פקודות והצהרות חיוביות,

בצורה יעילה יותר.

 

המילים "לא" ו"אל",

(או בצורה הכאילו המרוככת של ״פחות״,

אותה המוח מסווג שוב למה שלא רצוי),

הן רק שלילה,

עמימות לשונית,

מבלי לספק הנחיות ברורות,

מה לעשות במקום זאת.

אי הבהירות הזו,

עלולה להוביל לבלבול ולתקשורת שגויה.

המוח שלנו,

מחווט לפרש ולהגיב לפקודות הניתנות לפעולה,

ולא למה שצריך להימנע ממנו.

כך שכאשר נתקלים בשלילות אלו,

המוח למעשה נאבק,

כדי לזהות את הפעולה המיועדת.

 

כשמתמודדים עם מילים שליליות,

כמו "לא" או "אל תעשה",

יש גם היבטים רגשיים ואסוציאטיביים.

המוח שלנו עלול להתמקד,

באופן לא מודע,

בהיבט הרגשי,

ולא במסר המיועד.

 

אם נרצה לטפח,

תקשורת אפקטיבית יותר עם עצמנו,

נבחר למסגר מסרים במונחים חיוביים,

כך שיהיו מכווני פעולה ברורה,

במקום להסתמך רק על שלילות.

 

שמתם/ן לב❓

כתבתי …

אם נרצה לטפח תקשורת אפקטיבית.

עכשיו המוח מבין מה נדרש ממנו,

וכבר מתחיל לסרוק דרכי פעולה אפשריות,

לטפוח תקשורת אפקטיבית.

 

אגב,

קחו את זה גם להורות שלכם,

גם למערכות היחסים במקום העבודה שלכם,

לתקשורת עם האנשים שממלאים את יומכם.

במקום הצהרות ארוכות על מה ש״לא״!

דברו מפורשות.

הסבירו מה הייתם רוצים שיקרה,

למה אתם מצפים,

מה הייתם רוצים לקדם ולטפח.

וגם,

אפשר וכדאי להגיד את כל אלה,

במילים שמעודדות ובונות,

כאלה שמשאירות את הלב והראש בפתיחות,

בהקשבה ערה,

(ולא מכווצות וחוסמות הקשבה).

עם חיוך,

כזה שייקלט גם בחוויה החושית,

כמשהו מעודד ונעים.

 

במקום -

״אל תיגע בחשמל״,

נאמר … ״זה מאד מאד מסוכן״.

(ואז המוח מבין בצורה אוטומטית,

שהפתרון להימנעות מסכנה הוא התרחקות)

במקום -

״אל תשחק בטלפון כשאני מדברת אליך״,

״בבקשה תניח את הטלפון כשאנחנו משוחחים,

זה עוזר לי להרגיש שאנחנו מבינים אחד את השני…״

(עם חיוך שתמיד יש לו מקום,

עם עיניים טובות,

שמבינות את המגבלות של הצד השני,

בלב שפתוח גם לאפשרות של קבלת סירוב,

כי החיים לא תמיד מספקים לנו רק הצלחות).

 

… קחו את זה גם לעצמכם/ן.

לדיבור הפנימי.

 

אז…

לישון 7 שעות בלילה,

לטפח דיבור פנימי חומל ומקבל לעצמי ולזולת,

לעבוד בצמידות ליומן,

לעגן זמנים ביומן עם האנשים שיקרים לי, 

להקפיד על שתייה,

לטפח אכילה מודעת,

לקרא לפחות … בחודש,

לשחרר אחיזות ב ״אני צודקת״,

להכניס קלילות לתהליכים,

לצאת לפחות לשני ריטריטים השנה …

 

ואיך כל זה קשור למיינדפולנס❓

טיפוח תשומת לב.

מרגע לרגע,

באופן מכוון,

ובקבלה של כל מה שעולה,

בלב פתוח.

מתוך יציבות,

מתוך ראייה בהירה.

מתוך תודעה מרווחת.

לשנה של טיפוח איכויות ... שנה טובה ❤️.

 


תגובות


bottom of page