מיינדפולנס - איך זה יכול לעזור לי … 89

רוג׳ום.

גל אבנים.

מתנשא לו מעל פני השטח,

זוקף קומה,

ובמלא הדרו מלחש - הנני.

לכל אבן יש את הסיפור שלה.

את ההיסטוריה הארוכה בת אינספור שנים,

שעצבה אותה בדיוק כפי שהיא.

עגולה מצד אחד ואולי משוננת מהצד האחר,

עם קימורים ובליטות שייחודיות רק לה -

ואין לה שנייה.

ובאו זוג ידיים וחיפשו את האיזון.

נתנו לאבן האחת לדבר עם השנייה.

לבדוק זו את בליטותיה של זו,

או מגרעותיה,

וברגע מסוים קרה לו הקסם,

ומשתי אבנים אקראיות בדרכה של מטיילת,

הן הפכו לרוג׳ום.

והתווספה להם לתוך האיזון הקדוש האבן השלישית.

לא היו לה קיצורי דרך,

ואף היא לא קיצרה להן.

הן למדו היטב זו את רעותה,

וברגע אחד הכל עצר,

והן עמדו נישאות זו על גבה של זו.

מתאמצות לעמוד בשקט שלהן.

כמעט כמו עושות מדיטציה בעצמן,

כדי לא לתת לעולם שסביב,

להפר את ההרמוניה המושלמת -

והידיים יכלו לעזוב.

ושוב לקחו הידיים אבן,

למדו אותה באצבעותיהן הסורקות,

וחיפשו את התנוחה והרגע המושלם.

כמו בחיים,

יש בכל אחת ואחד מאיתנו,

את ה״אבנים הגדולות״ וה״אבנים הקטנות״,

ואנחנו כמו רבי אומן,

מנסים/ות למצוא את האיזון המושלם ביניהן,

כדי לזקוף גב ולהגיד ״הצלחתי״.

כמו רבי אומן אמיתיים,

מבינים/ות שהרוג׳ום עלול לקרוס מפעם לפעם,

כשהזוויות לא מסתדרות,

ואז צריכוים/ת לנסות ולזקוף אותו שוב ושוב מחדש.

בכל פעם מגלים/ות איזון יפייפה מחדש.

סבלנות מיומנות ואיזון - זה שם המשחק.

רוג׳ומים מפוזרים כסמני דרך לשבילים.

לעיתים,

אנחנו עוקבים/ות אחר רוג׳ומים שהושארו עבורנו,

ואנחנו סומכים/ות על אותו זוג ידיים מנוסה,

שמצא לעצמו לנכון,

בדיוק בנק׳ הזו,

לסמן לעולם שממש כאן עבר,

והאבנים דיברו אליו.

לעיתים אנחנו פורצים/ות הדרך,

ומשאירים/ות רוג׳ומים שכאלה מאחורינו.

הם יכולים להיות צפופים מאד - כשהדרך קשה,

או רחוקים מרחק רב כאשר שומרים על טווח ראייה שאומר -

״אתם בדרך הנכונה״.

מי שמשאיר/ה סימני דרך אחריו,

מומלץ לו/ה להתבונן מפעם לפעם לאחור.

הנה סימנתי כבר 5. עכשיו כבר 7.

הנה אני מתקדם/ת בדרך בבטחה,

ואם אתמיד,

יש סיכוי ממשי,

שאוכל לסמן,

גם את הרוג׳ום הבא.

...ואיזה סיפוק להנות גם מהדרך.

לסמן את ההתקדמות.

לראות את נקודת המוצא מאחור,

ואת הנוף מקדימה.

תתחילו לסמן רוג׳ומים.

תתחילו לחגוג הצלחות שבמסע.

אתם/ן פורצי/ות דרך,

וראוי שכל העולם ידע.

*את הרוג׳ום הראשון שבצילום –

הכין ילד מקסים בשם יזהר שפגשתי בעין חרדלית.

תודה לך יזהר. היית רוג׳ום עבורי.

*הרוג׳ום השני - אצלי במטבח,

כשנותנים לילדים לפנות מדיח 😂.